סיפורו של רום כרמלי נכתב בתשוקה וממגוון סיבות, אך לא כדי לפגוע או לסגור חשבון. כרומן, כמה מהאירועים והדמויות שבו הם פרי הדמיון.

חשוב לי להדגיש זאת כאן (ולא להסתפק בהצהרת "כל קשר למציאות מקרי בהחלט" המסורתית בדף הזכויות) משום שברגע ששמי מתנוסס על הכריכה, קל ללמוד שאני מייסדה של Bringg, ומחקר קצר יוביל בקלות אל שמות משקיעיה, עובדיה, מנהליה ולקוחותיה. חלקם אמנם סיפקו השראה לכתיבה, אך כל מסקנה, ייחוס או קישור שיעשה הקורא לא יהיו יותר מספקולציה.

כדי לשמור על החוק, לכבד את הזולת וגם להציג עלילה שיסודה אמת, לקחתי את הכרוניקה ואת המעורבים בה וביצעתי כמה סיבובים, שינויים והרחקות עדות. דברים שמיוחסים בספר לפלוני ייתכן שנאמרו בכלל מפי אלמוני, ואולי הם בדויים מעיקרם. את הדמויות האהובות עלי מהלתי רק מעט — ולהפך. באופן הזה, רבים יוכלו אולי לעמוד על זהותו של הצדיק לפי כיפתו, אבל רק הגנב יוכל לזהות את הכובע הבוער ככובעו שלו. אני מקווה שהרמז הזה ימנע מן הנעלבים ומן הממהרים־לכעוס להתעקש לזהות את עצמם כאחת הדמויות המופיעות בספר.

אני טורח לציין זאת כי הסיפור עלול מטבע הדברים לגרום אי נחת מהסוג שגורר לא רק הכאה על חטא, אלא גם תרעומת וחלילה עלבון. אני מניח שכמוני וכמו רום, גם יתר הדמויות לא תמיד גאות
במילותיהן ובמעשיהן, ואפשר שהיו מעדיפות להצניעם.

ובהקשר הזה — אין בספר נבלים. רום עצמו איננו טלית שכולה תכלת, וזווית הראייה שממנה הוא משקיף על אירועים ואנשים איננה בהכרח הזווית היחידה האפשרית. כך שאל לו לקורא ההגון למהר לחרוץ משפט על מי מהדמויות. כולן, ללא יוצאת מהכלל, כפופות לשיקולים, לאילוצים ולחולשות שהרחיקו אותן מיחס של אחווה (או לפחות של רחמנות) במגעיהן עם רום. ייתכן שבזירות
לא עסקיות או כלפי אחרים הם מהמעולים שבינינו.
 

קריאה מהנה, רענן